נח ניב עמילות מכס בע"מ נ' חיים ומשה מנגד בע " מ ואח'

החלטה

בפני בקשה להעברת מקום הדיון בטענה לחוסר סמכות מקומית.

במסגרת תיק זה מתבררת בקשה לביצוע חמישה שיקים, בסך של 50,000 ₪ כל אחד (להלן: "השיקים"), אשר הגישה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל. כל השיקים משוכים על ידי המבקשת 1 לפקודת המשיבה ונושאים בגבם חותמת ערבות אישית של המבקש 2. הבקשה לביצוע הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב ובטופס בקשת הביצוע ציינה המשיבה כי הסמכות לדון בהתנגדות לבקשה נתונה לבית משפט זה בשל "המקום שנועד לתשלום החוב".

בהתנגדות אשר הגישו, טוענים המבקשים כי השיקים, בצירוף שני שיקים נוספים בסך של 50,000 ₪ כל אחד ובסך הכל 350,000 ₪, נמסרו לאדם בשם עאמר בעסקת ניכיון במסגרתה סוכם שהמבקשת 1 תקבל כספים במזומן כנגד השיקים בניכוי ריבית בשיעור 3% לחודש. בפועל, טוענים המבקשים, נמסר להם סך של 280,000 ₪ במזומן אך לא נמסרה להם חשבונית מס בגין הריבית שנוכתה וזו אף הייתה גבוהה בהרבה מזו שסוכמה. שני השיקים הנוספים שנמסרו במסגרת העסקה נפרעו, אך בשל הריבית המופרזת ואי מסירת החשבונית, טוענים המבקשים, לא נמסרה מלוא התמורה ולכן גם סירבו המבקשים לפרוע את השיקים. את המשיבה עצמה, טוענים המבקשים, אין הם מכירים כלל ואין לה עימם כל יריבות.

כטענה מקדמית בהתנגדותם, טוענים המבקשים כי לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בהתנגדות ולפיכך הוגשה בקשה זו להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בחיפה. לטענת המבקשים, מקום מגוריהם ועסקם בחיפה, בחיפה נמשכו השיקים, בחיפה נמסרו השיקים ובחיפה אף מצוי סניף הבנק הנמשך המצוין על גבי השיקים.

בתגובה, טוענת המשיבה כי חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו יש לקיימו בכתובת הנושה. במקרה זו, טוענת המשיבה, לא הוסכם על מקום קיום ההתחייבות ולכן המקום שנועד לתשלום החוב הינו כתובתה היא בתל אביב ודי בהתקיימות חלופה זו להקניית סמכות לבית משפט זה. המשיבה אף מפנה להלכות לפיהן במדינה קטנה כישראל, אין משמעות רבה לטענות בדבר חוסר נוחות כמצדיקות העברת מקום הדיון בשל היעדר סמכות מקומית.

מעת שהוגשה התנגדות לביצוע שטר, הופכת בקשת ביצוע השטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר, על הדיון בהתנגדות חלות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ובהן גם תקנות 3 – 5 הדנות בסמכות המקומית לדיון בהליך שהוגש. משנטענה טענה להיעדר סמכות מקומית, נבחנת שאלת הסמכות על פי העובדות שנטענו בכתב התביעה.

לטענת המשיבה, נתונה הסמכות המקומית לבית משפט זה מתוך החלופה המנויה בתקנה 3 (א) (3) לתקנות – "המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות".

דא עקא, שסעיף 3 (ד) (3) לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע במפורש: "אלא שלעולם, באין מקום פרעונו של השטר נקוב במפורש, יראו כמקום פרעונו את המקום שניקב כמקום עסקו של הנמשך, או כמקום מגוריו". לפי הנקוב בשיקים, מקום עסקו של הנמשך הוא בנק מסד, סניף חיפה, רח' הרצל 4, חיפה. סניף הבנק המצוין על גבי השיק, הוא הוא אם כן הכתובת המיועדת לביצוע ההתחייבות נשוא השיקים (ברע (י-ם) 611/05 מיכאל בן זקן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ [פורסם בנבו]). במצב זה אין מקום לטענה כי עסקינן במצב בו לא נקבע מקום ביצוע ההתחייבות ואין מקום לניסיון להסתמך על ההוראה הכללית הקבועה בסע' 44 בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.

עוד טוענת המשיבה, כי בהתאם להלכה הפסוקה אין לייחס משמעות מופרזת לטענת חוסר סמכות מקומית. בכך מתבססת המשיבה בעיקר על ההלכה אשר נפסקה בעניין רע"א 6920/94 לוי נ' פולג ואח', פ"ד מט(2) 731. בעניין זה אמנם מביע בית המשפט העליון כי כעיקרון, אין זה ראוי להשקיע משאבים מרובים בבירור טענת היעדר הסמכות המקומית כטענות טרומיות. עקרון זה כביטוי למדיניות משפטית שריר, ראוי ומיושם במקרי גבול כאשר המענה לשאלת הסמכות המקומית אינו חד משמעי, אך אין בו כדי לבטל את דיני הסמכות המקומית מהיסוד. בעניין דנא ההוראה הקובעת את הסמכות המקומית ברורה וחדה כך שאין בהלכה זו כדי לסייע למשיבה. זאת ועוד, דווקא לנוכח העיקרון עליו מסתמכת המשיבה, קשה להבין מדוע בכלל הגישה המשיבה את הבקשה לביצוע כשהיא מציינת את בית משפט זה כבעל הסמכות המקומית. דווקא לנוכח המרחקים הקטנים במדינתו, ראוי היה שמלכתחילה תתכבד המשיבה ותציין את בתי משפט השלום במחוז חיפה כבעלי הסמכות המקומית ובכך תמנע התדיינות מיותרת בעניין זה.

בתגובתה, מוסיפה המשיבה וטוענת כי לנוכח נימוקי ההתנגדות זכאית היא ליטול פסק דין חלקי. טענה זו כבדת משקל היא אך דינה להתברר בפני בית המשפט המוסמך.

אשר על כן אני מקבל את הבקשה וקובע כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט השלום במחוז חיפה. בירור ההתנגדות יועבר איפה לבית משפט השלום בחיפה.

במכלול נסיבות העניין ומאחר ולא התקיים כל דיון לגופם של דברים, אני סבור כי ראוי ששאלת ההוצאות תוכרע במסגרת ההליך העיקרי שלכן אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"א, 11 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.